*הנתונים הינם מתוך סקרים שביצע משרד התמ״ת, מנהל מחקר וכלכלה בין השנים 2010-2011 בנושא הטרדות מיניות במקום העבודה
שמי עו"ד יפעת בלפר, מומחית למניעת הטרדה מינית, מרצה, יועצת ומלווה ארגונים בפיתוח והטמעה של תוכניות למניעת הטרדה מינית ולשוויון מגדרי.
מזה שנים שאני מלווה ארגונים בפיתוח כלים והובלה של תהליכים למניעת הטרדה מינית וליצירת תרבות ארגונית מכבדת. בתפקידי הקודם כיועצת משפטית וראש תחום מניעת הטרדה מינית באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ניסחתי את הקוד הוולונטרי למניעת הטרדה מינית בשיתוף מכון התקנים הישראלי, וליוויתי ארגונים רבים, ביניהם משטרת ישראל, נציבות שירות המדינה, חיל האוויר וחיל המודיעין, מד"א, משרד השיכון ובינוי, עיריית רעננה ובאר שבע ועוד.
בשנים הרבות שאני מלווה ארגונים, ראיתי את ההשפעות של הטרדות מיניות על העובדות/ים ועל הארגון – בפגיעה בסביבת העבודה, בתפוקה, בשביעות הרצון של העובדים והלקוחות, ובמוניטין של הארגון. לכן אני מאמינה שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם הטרדות מיניות היא למנוע אותן. לעתים קרובות ארגונים מטפלים בתופעה רק כשמגיעות תלונות על הטרדה מינית, בעוד הדרך הראויה והאפקטיבית היא מניעה על ידי יצירת סביבת עבודה מכבדת ושוויונית.
ייעוץ משפטי, חוות דעת משפטית וניהול הליכי בירור של הטרדות מיניות בארגון
מנסחת הקוד ויועצת להטמעת הקוד בארגון
מפתחת, מטמיעה ומלווה ארגונים בתהליכים למניעת הטרדה מינית, יצירת תרבות ארגונית מכבדת וקידום שוויון מגדרי.
מרצה, מנחה סדנאות וימי עיון בתחומי החוק למניעת הטרדה מינית ומגדר
ייעוץ מקצועי ופיתוח מערכות טכנולוגיות בתחום.
MindU מערכת טכנולוגית למניעת הטרדה מינית
החוק למניעת הטרדה מינית נחקק ב-1998. סעיף 7 לחוק מטיל על המעסיק אחריות למנוע ולטפל בהטרדות מיניות במסגרת מקום העבודה. למרות חשיבותו והישגיו הרבים של החוק, הוא אינו מפרט את האופן בו על המעסיק לפעול על מנת למלא את חובתו החוקית ואחריותו הציבורית. על מנת למלא חלל זה ניסחתי במסגרת עבודתי הקודמת באיגוד מרכזי הסיוע, בשיתוף מכון התקנים הישראלי ובתמיכת משרד הכלכלה את הקוד הוולונטרי למניעת הטרדה מינית במקום העבודה. הקוד מפרט ומנגיש את דרישות החוק והתקנות ומסייע למעסיק לפעול באופן אפקטיבי ומיטבי ההולם את החוק ואת הסטנדרט החברתי והעסקי החדש.
החזון העומד מאחורי הקוד הינו יצירת תרבות ארגונית מכבדת, שוויונית ונקייה מהטרדות. הטמעת הקוד מקדמת את תחושת הביטחון ושביעות הרצון של העובדות והעובדים, הלקוחות ושאר בעלי העניין בארגון. היא מסייעת למעסיק להימנע מהנזק הכלכלי, התדמיתי והמשפטי הנגרם לארגונים בהיעדר טיפול אפקטיבי בהטרדות מיניות.
אימוץ הקוד מבטא את מחויבותו של המעסיק לאחריות החברתית ולשינוי התרבותי והארגוני הנדרש ממנו בעידן ה-MeToo#.
יפעת בלפר | עו״ד
Design by OFFset Graphic Design
